טופו: כל האמת שאף אחד לא סיפר לך
יש מזון אחד שמצליח לפתוח ויכוח בכל קבוצת וואטסאפ של נשים.
טופו.
חצי בטוחות שהוא "הורס את ההורמונים". החצי השני אוכלות אותו כל יום ומרגישות מצוין.
ואת? כנראה עומדת באמצע. מסתכלת על הקופסה הלבנה במדף בסופר ושואלת את עצמך "רגע, זה בכלל בריא לי?"
בואי נעשה סדר. פעם אחת ולתמיד.
מה זה בכלל טופו
טופו הוא חלב סויה שהוקרש ונדחס לקובייה. בדיוק כמו שמכינים גבינה מחלב, רק מפולי סויה.
זה הכל. בלי מסתורין.
במטבח האסייתי אוכלים אותו כבר מאות שנים, ונשים ביפן ובסין אוכלות אותו כמעט כל יום.
הפחד מההורמונים: מאיפה הוא הגיע
בסויה יש תרכובות שנקראות איזופלבונים. הן שייכות למשפחה של פיטואסטרוגנים, "אסטרוגנים צמחיים".
המילה "אסטרוגן" הספיקה כדי להבהיל את כולן.
אבל הנה מה שלא מספרים לך.
איזופלבונים הם לא אסטרוגן. הם נקשרים לקולטנים בגוף בצורה הרבה יותר חלשה, ובחלק מהרקמות הם דווקא מרסנים את פעולת האסטרוגן.
הגוף שלך לא "מתמלא באסטרוגן" מקוביית טופו. הוא הרבה יותר חכם מזה.
ומה עם סרטן השד?
זו השאלה שהכי מפחידה, אז בואי נדבר עליה ישר.
מחקרי אוכלוסייה גדולים, שעקבו אחרי עשרות אלפי נשים לאורך שנים, לא מצאו שאכילה רגילה של מזון מסויה מעלה את הסיכון לסרטן השד.
ארגוני סרטן מובילים בעולם מגדירים היום מזון מסויה בכמות רגילה כבטוח.
מה שלא נבדק מספיק זה תוספי איזופלבונים מרוכזים בכדורים. וזה בדיוק העניין.
טופו הוא אוכל. לא כדור.
ואם יש לך היסטוריה של סרטן תלוי הורמונים, תדברי עם הרופא שלך על הכמות שמתאימה לך.
טופו בגיל המעבר
כאן זה נהיה מעניין.
כשהאסטרוגן מתחיל לרדת, הגוף מחפש איזון. מחקרים מצאו שאצל חלק מהנשים, אכילה קבועה של סויה הפחיתה את התדירות והעוצמה של גלי החום.
לא אצל כולן. לא תוך יומיים. אבל שווה לתת לזה כמה שבועות ולהקשיב לגוף.
כתבתי על זה עוד במאמר על התפריט לגיל המעבר.
חלבון שלם, וגם סידן
100 גרם טופו נותנים בין 8 ל-17 גרם חלבון, תלוי כמה הוא קשה. וזה חלבון שלם, עם כל חומצות האמינו שהגוף לא יודע לייצר לבד.
אחרי גיל 40 זה קריטי. השריר מתחיל להתמעט, והחלבון הוא מה ששומר עליו. כאן פירטתי כמה חלבון את צריכה ומאיפה.
ועוד דבר שרוב הנשים לא יודעות: טופו שהוקרש עם סידן סולפט הוא מקור מצוין לסידן. תסתכלי ברכיבים על האריזה. אם כתוב "סידן סולפט" או E516, זה הטופו שאת רוצה. עוד מקורות סידן בלי מוצרי חלב.
מתי כן להיזהר
בלוטת התריס. אם את לוקחת כדור להורמון התריס, סויה יכולה להפריע לספיגה שלו. לא צריך לוותר על טופו. פשוט להרחיק אותו בכמה שעות מהכדור, ולשמור על הרגל קבוע.
אלרגיה לסויה. ברור.
סויה מעובדת. נקניקיות טבעוניות, "שניצל סויה" ומעדנים עם רשימת רכיבים באורך של מגילה. זה לא טופו. זה מוצר תעשייתי שמתחפש לבריא.
הנדסה גנטית. רוב הסויה בעולם מהונדסת. תבחרי טופו אורגני או כזה שכתוב עליו "ללא הנדסה גנטית".
הבחירה החכמה: סויה מותססת
טמפה ומיסו הם סויה שעברה תסיסה. התסיסה מקלה על העיכול ומפרקת חלק מהחומרים שמקשים על ספיגת מינרלים.
אם הבטן שלך רגישה, תתחילי מהם.
ומה הרמב"ם היה אומר?
הרמב"ם לא הכיר טופו. אבל הוא לימד את "הדרך האמצעית": לא הגזמה ולא הימנעות מוחלטת.
וזה בדיוק המקום של הטופו. לא לאכול אותו שלוש פעמים ביום כי "הוא בריא". לא למחוק אותו מהחיים כי מישהי כתבה בפייסבוק שהוא מסוכן.
מנה אחת ביום, או כמה פעמים בשבוע, זה טווח שנחקר הרבה ונחשב בטוח.
למה את שונאת טופו (ואיך מתקנים את זה)
רוב הנשים שאני פוגשת אומרות "ניסיתי, זה לא טעים".
נכון. כי אכלו אותו ישר מהקופסה.
טופו הוא כמו ספוג. הוא לוקח את הטעם של מה שאת נותנת לו. ככה הופכים אותו לטעים:
לסחוט. לעטוף במגבת, לשים משהו כבד מעל, ולחכות 20 דקות. ככה יוצאים המים ונכנס הטעם.
להשרות. רוטב סויה או טמרי, שום, ג'ינג'ר מגורד וקצת סילאן. חצי שעה לפחות.
להשחים. בתנור על 200 מעלות כ-25 דקות, או במחבת עם מעט שמן זית עד שהוא זהוב ופריך.
ומשם אפשר הכל: מוקפץ עם ירקות, קוביות פריכות בסלט, טופו מפורר עם כורכום שנראה כמו חביתה, או טופו רך בשייק של בוקר.
ואם הגוף שלך פשוט לא מסתדר עם סויה, יש חלבון צמחי בלי סויה ובלי גלוטן שאפשר להוסיף לשייק בבוקר.
השורה התחתונה
טופו הוא לא תרופה. וגם לא אויב.
הוא אוכל.
הבעיה היא לא הטופו. הבעיה היא שאנחנו כל הזמן מחפשות מזון אחד להאשים, או מזון אחד שיציל אותנו.
הגוף לא עובד ככה. הוא עובד על איזון, על הקשבה, ועל צלחת שבנויה נכון.
רוצה ללמוד לבנות צלחת כזו?
אם את רוצה להפסיק לפחד מכל מזון ולהתחיל להבין מה הגוף שלך באמת צריך, זה בדיוק מה שאנחנו עושות בקורס בריאה וקלילה.
באהבה, קורין
תחום הבריאות מדבר אליך?
אם הנושאים האלה מדליקים אותך ואת חושבת על עבודה שמחברת בין תשוקה לבריאות ובין הכנסה אמיתית, אני בונה צוות ומחפשת נשים כמוך.
תגובות