top of page
חיפוש

ממאמא מותשת לאישה מחודשת - המסע האמיתי

עודכן: לפני יומיים (2)

את מכירה את התחושה הזאת.

קמה בבוקר אחרי שבע שעות שינה, ועדיין עייפה עד העצם. מכינה ארוחות, מסיעה לחוגים, מחייכת לכולם, ובפנים יש רק ריק.

זה לא עצלות. זה לא חוסר הכרת תודה. זה לא שאת לא אוהבת את הילדים שלך.

זה הורמונים. וזה אמיתי.

עייפות אמהות היא לא מצב נפשי, זה פיזיולוגיה

כשאני פוגשת אמא עייפה בעבודה שלי, הדבר הראשון שאני עושה הוא לעצור את הביקורת העצמית שלה.

כי ברוב המקרים האישה הזאת חיה בחוסר כרוני של מגנזיום, בקורטיזול גבוה לאורך שנים, ובמחסור בשינה עמוקה ואיכותית.

מחקרים מראים שאמהות לילדים צעירים חוות ירידה ממוצעת של 40% ברמות הפרוגסטרון תוך שנה לאחר הלידה. פרוגסטרון הוא ההורמון שמרגיע, ששומר על שינה, שיוצר את תחושת ה"בסדר".

כשהוא יורד, הכל נראה כבד יותר.

שחיקת אמהות מתחילה הרבה לפני שאנחנו מרגישות אותה

הגוף שלך שלח סימנים. כנראה לפני שנה. אולי שנתיים.

עצבנות שלא הייתה שם קודם. תשוקה מינית שנעלמה. קושי לרדת במשקל גם עם תזונה נכונה. שיניים שנשחקות בלילה. בכי בלי סיבה.

אלה לא ניואנסים של אישיות. אלה דגלים אדומים הורמונליים.

הרמב"ם כתב שהגוף תמיד ידבר לפני שהמחלה תגיע. שהחכמה היא להקשיב לפני שהמצב מחמיר. היינו יודעים את זה לפני 800 שנה, ועדיין היום אנחנו מלמדות את עצמנו להתעלם.

מה קורה בגוף של אמא עייפה שעובדת קשה

הציר שמחבר בין המוח לבלוטות האדרנל נקרא ציר HPA. כשאת תחת לחץ כרוני, הציר הזה עובד שעות נוספות.

בתחילה הגוף מפצה. מייצר יותר קורטיזול. את מרגישה "דחופה" אבל עדיין תפקודית.

בשלב השני הייצור מתחיל להיות לא יעיל. את מרגישה עייפה בבוקר, ערנית בלילה, וחוסר שיווי משקל שמתקשה להסביר.

מחקרים מראים שלחץ כרוני אצל נשים משפיע ישירות על ייצור הורמוני המין, בעיקר על ציר האסטרוגן והפרוגסטרון. הגוף מבין שאין עכשיו זמן לרבייה, ומעביר משאבים למצב חירום.

אפילו אם אין לך תסמינים "קלאסיים", הגוף שלך עלול לפעול זמן רב בדפוס הזה.

הטעות הכי גדולה שאמהות עושות

הן מחכות שזה יעבור.

"כשהילדים יגדלו." "כשאסיים את הפרויקט." "כשהתקופה הזאת תיגמר."

אבל עייפות אמהות לא עוברת מעצמה. היא מצטברת.

ומה שהתחיל כעייפות הופך עם הזמן לתסמונת מטבולית, לבעיות בבלוטת התריס, לדיכאון.

זה לא כדי להפחיד אותך. זה כדי שתדעי שהזמן לפעול הוא עכשיו, לא אחרי.

המסע מתחיל בדיוק היכן שאת נמצאת

לא צריך לחכות לשעת כושר. לא צריך חופשה, ספא, או רגע "פנוי".

המסע מתחיל בהחלטה קטנה לשים את עצמך בשיחה.

לשאול: מה הגוף שלי צריך עכשיו?

לא מה את חייבת לכולם. מה הגוף שלך זועק.

לפעמים זה שינה. לפעמים זה חיבוק. לפעמים זה בדיקת דם שאת דוחה שנה.

הרמב"ם לימד שהבריאות נבנית לאורך זמן, ושהתזונה, השינה והמנוחה הם עמודי התווך. לא תוספי מזון. לא תרופות. יסודות. ואנחנו ממשיכות לפסוח עליהם.

מה שאפשר לשנות

אני לא מבטיחה לך פתרון קסם. אין כזה.

אבל אני יכולה לומר לך שנשים שמתחילות להקשיב לגוף שלהן, שבוחנות את ההורמונים שלהן, שלומדות לא לדחות את עצמן לתחתית הרשימה, חוות שינוי.

לא בגלל שיש להן יותר זמן. אלא כי הן הפסיקו להאמין שלא מגיע להן.

שחיקת אמהות לא חייבת להיות הסיפור שלך לנצח.

יש בך אישה שמחכה לחזור. לא בגרסה מושלמת, אלא בגרסה שלה.

ואם את מוכנה לעשות את הצעד הראשון, אני כאן.

אם את מרגישה שהגביע שלך ריק ואת נותנת מעצמך בלי לחדש, הגיע הזמן לשים את עצמך במרכז.

באהבה, קורין

תחום הבריאות מדבר אליך?

אם הנושאים האלה מדליקים אותך ואת חושבת על עבודה שמחברת בין תשוקה לבריאות ובין הכנסה אמיתית, אני בונה צוות ומחפשת נשים כמוך.

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
תוספי תזונה לפיברומיאלגיה - מה עוזר ומה לא

את יודעת את התחושה הזו. את קמה בבוקר, והגוף כבר עייף לפני שהיום התחיל. הכאב נוכח, מפוזר, קשה להסביר. וחברה טובה שלך שולחת לינק למגנזיום ואומרת "זה עזר לי ממש". את קונה. מנסה. אולי מרגישה קצת טוב יותר

 
 
 
פיברומיאלגיה - הכאב שרופאים לא מבינים

הכאב שאף אחד לא רואה את יודעת מה זה להסביר לרופא שאת עייפה עד עצם הנשמה, שכל הגוף שלך כואב, שאת מתעוררת בבוקר תשושה כאילו לא ישנת בכלל, ולקבל בחזרה מבט שאומר: "כל הבדיקות תקינות." זה מרגיש כמו בדידו

 
 
 
אתגר סינרגיה - למה 15 ימים משנים הכל

את מכירה את התחושה הזו? קמה בבוקר, גוף כבד, ראש ערפילי, ואת אומרת לעצמך: "אני חייבת לעשות משהו." רק שה"משהו" הזה מרגיש מסובך, יקר, ומחייב שינוי דרמטי שאין לך כוח אליו עכשיו. אני שומעת את זה כל הזמן

 
 
 

תגובות


bottom of page